פדגוגיה יוצרת משמעות

דורין יצחק

5 שנים בהוראה

מובילה שנה שניה במהלך

כיצד ניתן לייצר משמעות ורלוונטיות באמצעות מערכי השיעור?

בית הספר שנה שישית במהלך

מצורך לפרקטיקה

I’m a paragraph. Double click here or click Edit Text to add some text of your own or to change the font. This is the place for you to tell your site visitors a little bit about you and your services.

בנימה אישית

הרקע להקמת הקהילה

הצורך הראשוני של הקהילה התמקד בחיבור השש שנתי בין מורי בית הספר על מנת ליצור רצף לימודי/ אישי/ מקצועי. עירוני ט' מורכב משתי חטיבות- חטיבת ביניים וחטיבה עליונה, כאשר כמעט ואין קשר אישי או מקצועי בין השתיים.

המפגש הראשון כקהילה נפתח בשאלה- "מהם האתגרים שלי בהוראה?". מרבית האתגרים שעלו במפגש התמקדו באתגר הנוגע לעניין התלמידים בחומר הנלמד ולמשמעות השיעורים שלנו עבורם. מרבית המורים העידו על הקושי לייצר עניין אצל התלמידים במקצועות אזרחות והיסטוריה ועל הצורך במשמעות- להרגיש משמעותיים עבור תלמידנו ולתת להם להרגיש משמעותיים כבני אדם.

כבר באותו המפגש המורים התבקשו לרשום כיצד ניתן להתמודד עם אתגר זה.

יחד הבנו שכדי להשיג את אלו עלינו להשתמש בכלי העיקרי העומד לרשותנו- השיעורים שלנו, ולכן, ככל שזיקקנו זאת יותר, הגענו למסקנה כי המוקד הוא הפדגוגיה- מערכי השיעור שלנו.

תהליך הלמידה בקהילה

תהליך הלמידה החל בעיסוק באתגרים שלנו במקצוע. לאחר שרשמנו את האתגרים עמם אנו מתמודדים, חילקנו אותם למעגלי דאגה ולמעגלי השפעה והתמקדנו באתגרים אשר סווגו למעגלי ההשפעה. תוך מיקוד באתגרים עליהם אנו יכולים להשפיע, שאלנו כיצד הקהילה יכולה לתת מענה או במילים אחרות- בהתחשב באתגרים אלו, מהו הצורך שלנו מהקהילה?

תהליך הלמידה בקהילה כלל למידת עמיתים נרחבת. ראשית, בנינו בזוגות מערך שיעור אידיאלי. לאחר מכן, איגדנו את העקרונות השונים שעלו אצל הזוגות ובנינו מערך שיעור על פיו התנסו חברי הקהילה בבניית מערך שיעור לאחת מכיתות הלימוד שלהם. המורים לימדו את מערך השיעור שבנו תוך צפיית אחד מחברי הקהילה בהם. כל חבר קהילה צפה בחבר קהילה מחטיבה שונה ובחן את העקרונות אשר בנינו יחד כקהילה.

לאחר שיעורי הצפייה עסקנו בעיבודם. ניסינו להסיק יחד אילו עקרונות נמצאו כיעילים יותר בשטח ואילו עקרונות נמצאו כפחות תורמים למהלך השיעור ולמטרותיו.

בנוסף לאלו, כל חברי הקהילה התבקשו להציג בפני הקהילה מתודה בה השתמשו בכיתותיהם ונמצאה כתורמת למהלך השיעור ולהביא ייצוגים מן הכיתה למתודה זו. (למשל, אחת המורות הביאה כייצוג שאלון שבנו תלמידי הכיתה בנושא הנלמד).

מתוך מפגשי הקהילה למדנו כי לפדגוגיה ולאופן לימוד השיעורים יש מרכיב מרכזי בהבניית המשמעות עבור התלמידים ועבורנו כמורים בכיתה. יחד עם זאת למדנו כי מערך השיעור האידאלי אינו יכול להתאים בשלמותו לכל כיתה ולכל תלמידי הכיתה וכי עלינו לייצר את ההתאמות על מנת לצלוח את מטרתנו.

השפעה על התלמידים

טרם ניתן לאמוד את את השינוי בתלמידים. הדגש העיקרי בעבודת הקהילה הושם על זמן מורה- תלמיד, שיעור משמעותי אינו יכול להיות הרצאה של המורה. אני סבורה כי המורים שמים על כך דגש בשיעוריהם.

השפעה על המורים.ות בקהילה

המורים נחשפו לעקרונות אשר הועלו במפגשי הקהילה, שיצרו את מערך השיעור האידאלי. המורים בקהילה העידו על התצפיות שנערכו כפלטפורמות יעילות ותורמות להתבוננות אובייקטיבית במיומנויות ובפרקטיקות שונות. המורים מעידים על כך שישתמשו בעתיד במתודות אשר הוצגו במפגשי הקהילה על ידי המורים השונים.

ידע חדש

מורי הקהילה הכינו ושיתפו מערכי שיעור המתבססים על העקרונות אותם בנינו במפגשי הקהילה. יחד עם זאת, כלל המורים העלו לתיקייה שיתופית את המתודות אותן הציגו במפגשי הקהילה יחד עם הייצוגים מן הכיתה.

אדוות הקהילה

עבודת הקהילה הידהדה בקרב חברי הקהילה. ראשית, המורים העידו על כך שישתמשו במתודות השונות אשר הועלו לתיקייה המשותפת כחלק ממערכי השיעור שיבנו בעתיד. בנוסף לזאת העידו כי הצפייה בשיעורים היתה משמעותית עבורם וחידדה את יעילות העקרונות השונים- ישנו הבדל מהותי בין יצירת אידאל לבין היישום בשטח.

העבודה בקהילה יצרה שיתופי פעולה מעניינים וחשובים בין המורים בחטיבות השונות. לדוגמה, מורים להיסטוריה אשר מהווים קרקע פוריה להיוועצות אחד בשביל השני.

הטיפ שלי

הטיפ שלי הוא לתת הזדמנות לקהילה להוות קרקע פוריה לשינוי אמיתי שיענה על הצרכים שלנו כמורים וכבני אדם. מורים נוטים להגיע לקהילה ולחשוב כי מדובר בהשתלמות רגילה ומתוך כך לייצר התניות שליליות. יש להבין כי לא מדובר בהשתלמות מקצועית אלא בהזדמנות להיות אנחנו ולהתעסק בנו.