פדגוגיית היום-יום בשיעורי עברית - פיתוח השפה הפדגוגית בעירוני ט' והביטוי שלה במפגש מורה-תלמיד, בכיתה ומחוץ לה. - עירוני ט'

יעל ארונוביץ

4 שנים בהוראה

מובילה שנה ראשונה במהלך

פדגוגיית היום-יום בשיעורי עברית - פיתוח השפה הפדגוגית בביה"ס במפגש מורה-תלמיד

כיצד נהפוך את לימודי העברית לרלוונטיים ונוגעים לחיי התלמידים ולצד זאת מותאמים לשפה הפדגוגית של בית ספרנו?

בית הספר שנה חמישית במהלך

מצורך לפרקטיקה

I’m a paragraph. Double click here or click Edit Text to add some text of your own or to change the font. This is the place for you to tell your site visitors a little bit about you and your services.

בנימה אישית

הרקע להקמת הקהילה

הקהילה קמה מתוך צורך משותף של מורים ושל תלמידים. מצדם של המורים קיים צורך להתאים את ההוראה שלנו לשפה הפדגוגית של עירוני ט' כפי שהיא מתבטאת בשיטת ההערכה שלנו. אנחנו נדרשים להעריך את התלמיד על פי מחוון מיומנויות שכבתי שנוגע במגוון מיומנויות (חשיבה ביקורתית, ויסות רגשות ועוד) ועל כן אנחנו נדרשים לייצר תהליכים לימודיים מעמיקים שבהם מיומנויות אלו יבואו לידי ביטוי.

מצדם של התלמידים, הוראת העברית, שהיא שפת האם של רובם, מעלה שאלות לגבי הרלוונטיות של המקצוע והתרומה שלו עבורם. לכן ראינו צורך לדייק ולחדד את התכנים ואופן ההוראה גם עבורם.

תהליך הלמידה בקהילה

הבנו ביחד כקהילה שעלינו למצוא דרך לניצול יתרונותיו של המקצוע שלנו כמקצוע ליבה המבוסס בעיקר על הבנת הנקרא והבעה: מיומנויות חוצות מקצועות ותחומי דעת. בחרנו להתמקד בלמידה אינטר-דיסיפלנרית, אבל כזו שמתבצעת על ידי מורה אחד - המורה מביא תוכן מעולמו האישי או מעולמם של התלמידים וסביבו בונה את שיעור העברית על בסיס המיומנויות של המקצוע. כך השגנו את שתי המטרות: עירור סקרנות והגברת עניין מחד, וגם דגש רב על המיומנויות ואופן הביטוי שלהן בתחומי חיים שונים מאידך.

מטרות עבודת הקהילה

השפעה על התלמידים

שיעורי עברית שלנו הופכים ויהפכו בעתיד להיות עמוד שדרה שיסייע לתלמידים בשלל המקצועות בבית הספר. השימוש בתכנים מגוונים ומקוריים כדי להעביר שיעורי עברית מאפשרת לתלמידים להפריד בין התוכן של השיעור (בנינו למשל שיעור על רעידות אדמה עם חומר ממדעים) לבין המיומנויות המקצועיות (למשל "פיצוח שאלה") ובהמשך להתשמש במיומנויות אלו כדי להצליח גם במקצועות אחרים.

השפעה על המורים.ות בקהילה

העמקנו את הקשרים בנינו, גם ברמה האישית אבל בעיקר כשותפים ללמידה וכקולגות בעלי מטרה משותפת. חווינו למידה הדדית וגיבשנו את התפיסה המקצועית של למידוע העברית בבית ספרנו.

ידע חדש

לימודי העברית רלוונטיים בעת הזו יותר מתמיד ועלינו להעזר בהם כדי לסייע לתלמידים בשאר המקצועות. תחילה בתוך השיעורים שלנו ובהמשך על ידי שיתופי פעולה עם מורים ממקצועות שונים.

הגענו יחד למסקנות הנוגעות לאופן בניית שיעורים כאלה:

1) חשוב להבחין בין תוכן כאמצעי לבין תוכן כמטרה. במקרה שלנו פעמים רבות התוכן יהיה אמצעי לעניין ורלוונטיות.
2) להנכיח מול התלמידים את המיומנויות ולתת להן שמות ברורים כדי שתלמידים ידעו "להשאיל" את המיומנויות הללו בין המקצועות.
3) טקסט הוא פלטפורמה מצוינת לתוכן חדשני ורלוונטי שאפשר לחבר אליה מיומנויות מגוונות.

אדוות הקהילה

עבודת הקהילה הידהדה בחדר המורים, נוצרו, שיתופי פעולה חדשניים בין מורים. כך למשל, מורה לעברית מהקהילה קיבל השראה ופנה למורה להיסטוריה ויחד הם פיתחו מערך שיעור המשלב בין כתיבת טיעון (מיומנות בעברית) לבין המהפכה הצרפתית (תוכן בהיסטוריה) לבין חשיבה ביקורתית שנדרשה מהתלמידים (מיומנות קוגנטיבית). בנוסף, המורים ראו את הקהילה שלנו אוכלת וצוחקת ביחד ושאלו - למה אין קהילה גם להם?

הטיפ שלי

הטיפ שלי למובילת קהילה הוא לבוא בלב פתוח וללמוד ביחד עם הקהילה שלך ממפגש למפגש, כי התהליך לוקח למקומות בלתי צפויים אבל מפתיעים לטובה. לצד זאת, צריך לשמור על "סטינג" שמעודד עבודה ולשקף למורים את הזכות והחובה שלהם לקחת חלק פעיל ומשמעותי.