מאי מסאלחה שבאיטה
9 שנים בהוראה
מובילה שנה ד'
מיאדה סאלח
17 שנים בהוראה
מובילה שנה א'
חינוך אישי
כיצד לקיים דיאלוג אישי מזמין ומקדם, מול תלמידים עם בעיית ביקור סדיר וחוסר מוטיבציה ללמידה?
בית הספר שנה רביעית במהלך
חוללנו שינוי בשלושה מישורים
תוכן
שימוש במסמך קריטריונים לבחירת תלמידים לשיח אישי מיטבי.
שימוש במתודות מגוונות של חינוך אישי, דוגמא: SML
בתהליך לבניית מסמך תובנות "בדרך לשיח מיטבי" שמתאים לצורכי התלמיד.
צוות הוראה
מורים בקהילה קיימו שיחות שבועיות קבועות עם התלמידים, דבר אשר אפשר מעקב אחרי התקדמות התלמידים ויצירת קשר אישי רציף.
מורים בקהילה חקרו עקרונות לשיח אישי מיטבי דרך ייצוגים.
מורים בקהילה חילצו תובנות ושיפרו את האופן שבו מתקיימת השיחה וההכרה בחשיבות הגדרת מטרת השיחה בתחילתה וסיום עם צעד אקטיבי.
מורים בקהילה ואנשי צוות התחילו לחנוך תלמידים ללא קשר לקהילה, מתוך הבנה שקיים צורך עז של התלמידים ליחס אישי.
צוות ההוראה שם דגש על זיהוי החוזקות של האדם, כמו גם על המרחבים המשמשים אזורי צמיחה עבורו.
צוות ההוראה הבין שיש להתחיל את התהליך מכיתה ז. ההכרה בחשיבות תהליך ארוך ומתמשך.
תלמידים
חלק ניכר מהתלמידים הנחנכים, מגיעים לבית הספר באופן סדיר.
חלק ניכר מהתלמידים הנחנכים, ניגשים למבחני הבגרות.
התלמידים הביעו הערכה רבה על כך שלא ויתרו להם, ולא ויתרו עליהם.
תלמידים שלא היו חלק מהתוכנית הביעו רצון וביקשו חונך אישי.
מצורך לפרקטיקה
בבית ספרנו, זיהינו צורך של התלמידים בשיח אישי רציף, מזמין, מקדם ומתמשך על ידי דמות מצוות ההוראה. זיהינו צורך של המורים בכלים איך לקדם את השיחה האישית מעבר לשיחה על המדרגות או במסדרון. בנוסף זהינו צורך של המורים בקבוצה שתהווה מקום בטוח ללמידה, התנסות ושיתוף.
שמנו דגש, באוכלוסיית היעד של תלמידים עם בעיות ביקור סדיר, וכאלה שלא מגיעים למבחני המגן והבגרות.
איך עשינו זאת ?
יצרנו סדירות - שעה פרטנית אחת לשבוע. (הרבה מורים קבוע מעבר לשעה הנדרשת בהתאם לצרכי התלמיד)/
בחירת התלמידים - על פי קריטריונים שנקבעו בקהילה ובשיח משותף עם הצוות החינוכי.
תיעוד התהליך באמצעות יומן אישי, למורה ולתלמיד וכתיבת רפלקציה.
התנסות במגוון פעילויות, והתאמתן לתלמיד, במטרה לקדם את המטרה.
מעקב יומי אחר הגעתם של התלמידים לבית הספר.
מעקב אחרי הגעתם למבחני המגן והבגרות.
קשר מעבר לשעות הלימוד בבית הספר.
בנימה אישית
בזווית האישית החלטנו לתת לכם הצצה לרפלקציות של מורי הקהילות :
עווד עודי: "תמיד מגיעים ממקום למקום טוב יותר אני מקווה בכול שיחה . אני משתדל לשפר טכניקות דיבור ושיטות שבהם התלמיד יהיה מוביל ופתוח כמה שיותר בשיח."
סאמיה סטל: "בהרגשת הבדידות אצל התלמיד, אני לעיתים לא ממש יודעת מה להגיד לו, הוא מרגיש בודד ומאבד עניין בחברי הכיתה והעידוד שלי תוקע אותי כי לעיתים לא ממש עוזר, ואז מרגישה שאני במבוי סתום. אבל בסוף אני מוצאת לי פרצה קולחת וממשיכים לדבר ברוח טובה..."
סאמיה סטל: "האמת אישית, אני מעדיפה ומאמינה בשיח הרגשי/חברתי כי בעיניי אפשר לגשר על הפערים הלימודיים יותר מאשר הרגשיים... בכל שיחה אני מנסה כמה שיותר להקשיב ולהשרות אווירה נעימה, נינוחה ובטוחה.."
מיאר כחיל: " אני ממשיכה באותה דרך להתייחס לדבר איתה, לעודד אותה ללמוד ,להיות נוכחת לעזור לה בקושי הלימודי לתת לה טיפים ללמידה."
ג'מאלאת כבוב: "חל שיפור ניכר בנוכחות שלו, במוטיבציה ,להגיע בזמן להישאר עד סוף היום אפילו יותר... אתגר נוסף שאיתו התמודדתי היה שיפור המצב הלימודי ליוסף ולהפוך אותו מתלמיד עם 4 מקצועות שבהם נכשל למצב של אף כישלון."