נועה דולב
11 שנים בהוראה
מובילה שנה א'
עידוד כתיבה אישית אצל ילדים שומעים חרשים וכבדי שמיעה
באיזה אופן פינות כתיבה מאפשרות פענוח צלילים וכתיבה על פי שמיעה?
בית הספר שנה חמישית במהלך
חוללנו שינוי בשלושה מישורים
תוכן
חברות הקהילה יצרו מסמך מנחה המדגיש את העקרונות שצריכים לבוא לידי ביטוי בפינת הכתיבה כמו: נראות הפינה, סוגי פעילויות, רמת התיווך, סדירויות (טבלת מעקב אישית) עידוד המוטיבציה לשימוש בפינה.
חזרתיות בקרב התלמידים השומעים והחירשים, בכדי להטמיע את כתיבת המילים והרחבת אוצר המילים הקיים.
תרגום הצלילים הנשמעים לסמלים אורתוגרפיים.
יבנה מחוון שדרכו נלמד על התקדמות התלמידים בכתיבה.
צוות הוראה
חברות הקהילה שינו את תפיסתן והבינו שכתיבה צריכה לתפוס מקום מרכזי, מקביל ומשלים לרכישת לתהליך רכישת הקריאה.
הקהילה הפכה להיות צוות תומך מקצועי, להתיעצויות , למציאת פתרונות, למידת עמיתות, הפכנו מפריטים לקבוצה.
תהליך הכתיבה והפענוח הועבר למקצועות עתירי השפה האחרים.
המורים ערכו התאמה לתלמידים החירשים, להם ניתן תיווך ישיר על ידי המורה או הסייעת.
תלמידים
התלמידים הרחיבו את אוצר המילים שלהם.
התלמידים הצליחו לכתוב מילים חדשות באופן מדוייק יותר
התלמידים שיפרו את הישגיהם בפענוח צלילים ובכתיבתם
התלמידים פיתחו עצמאות, ניכר שככל שהזמן עבר הם היו זקוקים לפחות תיווך.
מצורך לפרקטיקה
זיהינו בקהילה, צורך בהרחבת אופנויות: קריאה וכתיבה, בעקבות הרחבת ההגדרה של בית הספר והגעת יותר ויותר תלמידים שומעים.
בקהילה בחרנו להתמקד בתלמידים השומעים. בעזרת אופנות הכתיבה, ובעיקר בקידוד ופענוח הצופן המושמע
יצרנו פינות כתיבה בכל כיתה בחטיבה הצעירה. בפינות היו משימות כתיבה שדרשו מהתלמידים לפענח צלילים ל ולכתוב אותם על פי השמיעה.
בנימה אישית
"בתחילת הדרך שלי כמורה מובילה בקהילה חששתי מאד.. ראשית מעצם המעמד שלי כמישהי שצריכה להוביל ולתכנן מפגשים וגם בפן הטכני- הכנת מפגש כל שבועיים!! הרגיש לי מאד אינטנסיבי וקשוח.
לאט לאט הרגשתי שההכנה למפגשים מתקצרת ואני הופכת לממוקדת יותר (במקום 50 דקות שיחה עם תמי פעמיים בשבוע הצלחנו לרדת ל30 דקות פעם בשבוע :) )
הרגשתי שעם כל מפגש צברתי ביטחון והאמנתי יותר ויותר בכיוון ובדרך שאליו הלכה הקהילה.. הבנות שיתפו פעולה בצורה מדהימה וזה דירבן אותי מאד.. הפרוייקט שעשינו יצא לדרך די מהר ויכולנו ממש לעקוב אחריו, לתעד ולצאת עם תובנות ומסקנות בכל מפגש והרגשתי שאנחנו לא מדברות באוויר אלא פועלות בשטח בדיוק כמו שרציתי..
ניסיתי לתת ביטוי גם לאג'נדות שלי (ערכתי מפגש של היכרות עם העולם המונטסורי והכנסנו אלמנטים מהעולם בעבודה שלנו )ודרכי ההוראה שלי(אוהבת מאד יצירה של דברים אסטתיים שמקשטים את הכיתה אז ערכתי מפגש שבו הכנו בפועל עם המון עזרים ואביזרים את פינות הכתיבה ונתנו ביטוי ליצירתיות שבנו..)
הרגשתי שמצד אחד אני מקבלת חופש לעשות דברים שאני חולמת עליהם ומצד שני עוזרת יחד עם חברות הקהילה לקדם מטרות חשובות בבית הספר"